חוויה אישית
אירוע יום ד'- ליגת האלופות : סיפורה של ליגת טרזין
אנחנו יושבים בפאב, עשן הסיגריות מסתלסל סביבנו.
סוף כל סוף הצליחה המלצרית לחמוק מבין פקעת האנשים ולהגיע לשולחן הרעוע לידו אנו ישובים. בצעקת היא מנסה להבין מה נבקש להזמין.
כשלא מסתירים לנו את המסך אנו רואים את השחקנים במנהרה נערכים לעלייה למגרש. כמעט יום חג היום, חצי גמר ליגת האלופות.
החבר'ה מציעים שנשתה בירה גרמנית לפי המבצע בבאר. אני פוטר אותם בלי לחשוב פעמיים.
למה צריך לנסוע עד לטקסס כדי לגלות שיהדות היא לא דבר כל כך מפחיד?
בקיץ האחרון נסעתי מטעם הסוכנות היהודית להדריך במחנה קיץ לנוער יהודי-אמריקני בטקסס. המחנה מנוהל על ידי תנועת היהדות הרפורמית באמריקה, שהמקבילה שלה בישראל היא התנועה ליהדות מתקדמת. לאחר מכן גם ביקרתי במספר קהילות רפורמיות בארצות-הברית, התארחתי אצל משפחות בחגי תשרי וניהלתי שיחות ארוכות עם ישראלים ואמריקנים רבים. המסע הזה חולל תמורה ביחסי אל היהדות והניעה אותי לעיין מחדש במרכיבי הזהות היהודית שלי.
יומן מסע
וואו, איזה קור!
משב של רוח קרה, קפואה, חובט לך ישר בפנים, בלי רחמים. לפני שהמחשבה האחרונה קופאת לך מקור, אתה תוהה - איך זה חודר כל כך מהר לעצמות?!
אני יכול לתאר את זה בצורה ממש פשוטה, זה משהו כמו הקור הנעים של המזגן כשאתה בורח מהחום המהביל ביום של חמסין באר שבעי לתוך הסופר או הקניון הקרוב. אתם מכירים את התחושה, נכון?
אז זהו, ממש דומה, רק תנמיכו את המזגן הזה למינוס עשר מעלות.